נשים תמיד שואפות להיראות יפות, אך רעיונות לגבי יופי שונים במדינות רבות. בגיליון זה תלמדו על כמה מאידיאלים של יופי נשי באזורים שונים בעולם ודרכי קישוט יוצאות דופן.
צוואר ארוך
בתמונה: צווארן של נשים פדונג אינו מתארך - חגורת הכתפיים נופלת מתחת למשקל הטבעות. על פי דעה רווחת אחרת, ניתן להסיר טבעות ולרכוש אותן ללא חשש שהאישה תמות. צילום: ג'סטין וידאמו.
אנשי פדאונג יודעים על בשרם ש"יופי דורש הקרבה. " החל מגיל 5, ספירלות מתכת העשויות פליז בעובי 1 ס"מ נכרכות על צווארי הבנות. מספרן רק עולה עם הגיל. אז צווארן של נשים מבוגרות יכול לעטוף טבעות בגובה כולל של 30 ס"מ.
יש גרסה לפיה מסורת יוצאת דופן זו קמה לצורך הגנה. מבחינה היסטורית, פדאונגס התגוררה בהרים הגבוהים כיום מיאנמר ותאילנד. כשבעלים יעזבו בחיפוש אחר אוכל, נשים חסרות מגן עלולות ליפול טרף להתקפות נמר. לפיכך, החישוקים שימשו כמעין שריון המגן מפני הטורף. ולמרות שהיום נמרים לא נצפו באזור זה זמן רב, המסורת של צלצול הצוואר והרגליים נשמרה. בנוסף, נשים אומרות כי הגברים שלהן אוהבים צווארים ארוכים וכי ילדה עם חישוקים נוטה יותר להתחתן.
שפה ארוכה
בתמונה: בנוסף למורסי, גם שבטים אפריקאים אחרים עונדים דיסקים בשפה, בפרט סורמה, קיפה וקירדי. צילום: משפחת אכילי.
בנות משבט מורסי האתיופי נוקטות בדרך קישוט רדיקלית יותר. הם מושכים את השפה התחתונה בעזרת דיסק מעגלי (dhebi a tugoin). כאשר ילדה מגיעה לגיל 15-18, אמה או כל אישה אחרת מהשבט חותכת את שפתה התחתונה של הילדה בסכין או חץ ומכניסה לתוכה מקל. מאוחר יותר, הוא הוחלף בצלחת חימר או עץ: בהתחלה קטנה, ובסופו של דבר יותר. לפעמים הקוטר של תכשיטים כאלה יכול להגיע ל-12-15 סנטימטרים! כדי למנוע את הלחץ של הדיסק על השיניים התחתונות, הן פשוט מוסרות. נכון, לא הכל, אלא 2-4 חותכות. אגב, ניתן להסיר את הדיסקים במהלך הארוחות או לפני השינה.
הוא האמין שככל שהדיסק גדול יותר, כך מעמדה החברתי של אישה גבוה יותר ויש לשלם עבורה כופר לפני החתונה. עם זאת, הרבה בנות מורסי מתחתנות לפני ש"הוענקה "לה צלחת. בנוסף, קיימת דעה כי הצלחת יכולה לדבר על גיל - ככל שהצלחת רחבה יותר, האישה מבוגרת יותר. על פי גרסה אחרת, גודל הצלחת תלוי ישירות בסמכות הילדה.
יש הסבר למסורת יוצאת דופן זו. מורסי מאמין שרוחות רעות יכולות להיכנס לאדם דרך הפה. הדיסק בשפה מנע זאת. מעניין שגברים לא נוקטים בהגנה כזו. סביר להניח שבעזרת קישוט כזה הם מפחיתים את הסבירות שמישהו משבט אחר ייקח את הנשים שלהם.
אונה מאורכת
בתמונה: אישה מסאית עם תנוכי אוזניים מאורכות. צילום: ויליאם וורבי.
ראה גם גיליון - תעלומת שבט מורסי
הליך דומה אופייני לשבט אפריקני אחר. נשות מסאי המתגוררות בדרום קניה ובצפון טנזניה משתמשות בדיסק דומה כדי להאריך את אוזניהן. בנות בגיל צעיר חודרות את האונות בעזרת שבר קרן. חפצים מעץ מוכנסים לחור. עם הזמן המשקל מוגבר בעזרת חרוזים ותכשיטים מגושמים עד שהאונה נמשכת לכתפיים. ככל שהאוזניים ארוכות יותר, האישה נחשבת מכובדת ויפה יותר עבור חבריה לשבטים.
כדי לא לפגוע ביופי כזה במהלך הליכות או בעבודה, נשים זורקות אונה מעל הקצה העליון של האוזן. הם משתמשים בקישוט גם למטרות מעשיות: הם יכולים להכניס את החפצים הדרושים לחור, למשל, צינור עישון או סכו ם.מעניין כי תנוך אוזניים מוארך הוא לא הדבר היחיד שהופך את הנשים לבלתי ניתנות לעמידה בעיני גברים מסאי. לטובת היופי, נשים מסאי גם דופקות את שיניהן הקדמיות ומגלחות את ראשן.
גוף מלוכלך
בתמונה: הימבה (בתמונה) אינו השבט היחיד שנציגיו מורחים את גופם בתערובת מיוחדת. בשבט המווילה האנגולני נשים מכסות את שיערן עם משחת שמן, קליפות וגללים. צילום: גוז'ר.
הנשים של אנשי ההימבה בצפון נמיביה מתחילות את יומן בטיפול יופי יוצא דופן. הם נמרחים מכף רגל ועד ראש בתערובת של אוקר, שומן ואפר, אפילו מכסים את שערם, קלועים בראסטות. השרף של שיח האומוזומבה מתווסף למשחה - הוא נותן צבע אדום. תערובת זו לא רק שהופכת את נשות ההימבה לאטרקטיביות לגברים, אלא גם מגנה על העור מפני השמש הקופחת. לכן, גם גברים וגם ילדים משתמשים במשחה זו. אבל גם זה לא מספיק שאישה מהימבה תיראה מדהימה. לאחר טקס ההתחלה לבגרות, מסירות את ארבע השיניים התחתונות לילדות.
קעקוע לפנים
צילום: אישה מאורית עם קעקוע על הסנטר. צילום: קווין דומברובסקי.
ראה גם גיליון - חיוכים של נשים Ainu
נשים מאוריות, האוכלוסייה הילידית בניו זילנד, עיטרו את עצמן זה מכבר בקעקועים. בניגוד לגברים, שכיסו את כל הגוף בדפוסים מורכבים, לרוב נשים צבעו רק את הפנים והסנטר. האמינו כי בנות זקוקות יותר ל"הזנה "רגשית, ולכן ה"מוקו" (הקעקוע) כיסה את האזור סביב הפה. בנוסף, קישוט יוצא דופן שכזה משך אליו נציגים מהמין השני.
המאורים שאלו את טכניקת הדפוס מפולינזיה. קעקועים משמשים למאורים והגנה, וביטוי לאינדיבידואליות, ומעין דרכון שבאמצעותו ניתן ללמוד על אופיו וחייו של בעליו. בעבר, אמנות זו לא הייתה זמינה לכולם. רק נציגי השכבות העליונות היו ראויים ללבוש קעקוע אישי. היא ציינה מעמד ולידה אצילית, כך שאישה עם דפוס הייתה בסיכון גבוה יותר להתחתן. בנוסף, המאורים האמינו כי ציור עוזר לשמור על נעורים ויופי. כיום, אמנות ה"טא-מוקו ", שנשכחה במאה ה -19, חווה את לידתה מחדש. אנשים מאורים רבים מקבלים קעקועים כדי להראות את כבודם למסורות אבותיהם.
אטמי אף
בתמונה: אישה מעם אפאטאני. צילום: rajkumar1220.
נשים אפטניות בצפון מזרח הודו חודרות את כנפי האף ומכניסות תקעים בשם Yaping Hullo לתוך החורים. הוא האמין כי מסורת זו התעוררה בשל העובדה שלפני זמן רב, נשים מעם זה היו היפות ביותר באזור וסבלו מתשומת לב מוגברת מצד גברים משבטים אחרים. כדי שלא יהיה לאלה רצון לקחת את היפים משם, הם הגיעו ל"קישוט "מפחיד כל כך. בנוסף קעקעו את הבנות בקו ישר מהסנטר ועד קצה האף. עם הזמן הפכו אטמי האף למאפיין נפוץ של מראה נשים ותכונה מובהקת של השבט. אולם לאחרונה הדור הצעיר מעם האפטני מעדיף להתקשט בדרכים אחרות.
רגל קטנה
בתמונה: רגלה החיננית של אישה סינית. תמונה מהארכיון הפדרלי הגרמני.
למען היופי, נשים סיניות היו צריכות להקריב קורבנות רציניים: מראשית העשור ועד תחילת המאה העשרים, פולחן רגל אלגנטית היה פופולרי במדינה. החלק העליון של החסד היה רגל באורך 10 ס מ, מעוקלת בצורת חצי סהר ודומה ללוטוס. כדי להשיג אפקט זה, אצל ילדות בנות 4, כף הרגל הייתה חבושה באופן שארבע אצבעות היו מכופפות ובמגע עם הסוליה. במצב זה הרגל הפסיקה לצמוח והתעוותה. רגל קטנה דמוית פרסה נחשבה לסמל של צניעות נשית והחלק האטרקטיבי ביותר בגוף האישה.יפהפיות עם רגליים חבושות בקושי הצליחו לזוז, צולעות וחוו כאב בעת הליכה. אבל הסיכוי להתחתן בהצלחה עם בעלי רגלי הלוטוס היה הרבה יותר גבוה. בתחילת המאה ה -20, כף הרגל הלוטוס יצאה מהאופנה, ונשים סיניות הפסיקו לסבול בגלל קנון היופי הזה.
צילום: צילום רנטגן של רגל הלוטוס. מקור: אגף הדפסים וצילומים, ספריית הקונגרס.
ראה גם גיליון - רגלי לוטוס של יפות סיניות - ייסורים והטלת מום מאז ילדותם
צלקות
בתמונה: נשים משבט הסורמה, המתגוררות בעמק אומו באתיופיה, לא רק מקשטות את עצמן בצלקות, אלא גם יכולות לשלוף את תנוכי האוזניים והשפתיים באמצעות דיסק קרמי. צילום רוד וודינגטון.
נשים משבט הסורמה האפריקאי מעטרות את גופן בצלקות. הוא האמין שככל שצלקות יותר, כך אישה יותר גמישה ומושכת. הליטוש משמש לא רק את המין ההוגן, אלא גם את הגברים, שעבורם זה בעיקר מפגן אומץ. לפי מספר הצלקות ביד ימין (לנשים - משמאל), תוכלו לגלות כמה אויבים נהרגו על ידי בעל הצלקות. הליך ההצטלקות מאוד לא נעים: העור נחתך בלהב, מורם עם קוץ שיטה ותערובת של אפר ומוהל צמחים נשחפת לפצע וגורמת לגירוי. לפיכך, הצלקת רוכשת את הצורה הקמורה הרצויה.
אהב? רוצה להתעדכן בעדכונים? הירשם כמנוי לטוויטר, לדף הפייסבוק או לערוץ הטלגרם שלנו.
מקור
