"הדיפלומטיה הבריטית במובנים רבים חיה עם המטען הרעיוני הישן של ימי המלכה ויקטוריה. כאשר בריטניה שלטה בים, והשמש מעולם לא שקעה על רכושה, מושג הבידוד המבריק היה מתאים למדי, לפיו בריטניה מגנה על האינטרסים שלה מבלי להיכנס לאף אחת מהבריתות המנוגדות. אך כיום השאיפות של התקופה הוויקטוריאנית - והרכזת הגלובלית נמצאת בקו זה - אינן אומר פרודוקטיביות במיוחד."
בשנות האלפיים התקיים כיף מזרח סלאבי קדום - משא ומתן על גז בין מוסקבה לקייב, שהתקיים ממש בערב ראש השנה. ההסכם, המאפשר לא לסגור את השסתום, נחתם בשעות הערב המאוחרות ב -31 בדצמבר, כשאנשים חביבים כבר ישבו לשולחן. פעם במשחק דומה, א.ג. לוקשנקו, שאישר את מוצאו הסלאבי המזרחי.
מבקרי הפוליטיקה הרוסית ציינו אז כי רוסיה מטבעה היא תאוות בוז, שתהרוס אותה בסופו של דבר, בעוד שהגישה התרבותית והאירופית תהיה לספק את האחים לשעבר בכל דרך אפשרית, שתיטיב עםנו ועבורם.
עברו שנים ובעיית היחסים עם ה"ראשונים "הפכה לדחופה אפילו במרחב שלאחר בריסל, שם, בניגוד למרחב שלאחר הסובייטי, מיוצגים האירופים התרבותיים ביותר. אולם יחד עם זאת, ההבדל בין חבר העמים לאיחוד האירופי מתגלה כקטן. עד לחזרה המילולית של כיף השנה החדשה.
תקופת המעבר מסתיימת ב- 31 בדצמבר השנה, ובריטניה תצא סופית מהאיחוד האירופי. בינתיים, בארבע השנים וחצי שחלפו מאז הוועדה הבריטית בנושא הברקזיט, הדברים עדיין שם. מעולם לא היה הסכם סחר עם האיחוד האירופי, וסביר להניח שבריטניה תיכנס בשנת 2021 ללא העדפות מכס אירופיות. כמו כל הונדורס, כלומר עם אותן זכויות.
אחינו האוקראינים מבחינת סחר עם רוסיה יצאו טובים יותר מהנווטים הנאורים - עם האיחוד האירופי.
כמובן, זה עדיין לא 1940, כאשר בגלל הקושי ביחסי סחר בבריטניה, עד אז כמאתיים שנים שחיו על יבוא מזון, המזון נהיה רע מאוד. אף על פי כן, גם כעת הפחדים די גבוהים.
עם כמות הנפח הכולל המיובא של 45%, חלק היבוא מהאיחוד האירופי הוא 26%. ראשית כל, מהולנד (14% מסך כל המוצרים מהיבשת), גרמניה (11%), אירלנד (10%) וצרפת (10%). אפילו מנות לאומיות כמו צ'דר ובקר לרוסטביף מיובאות בעיקר מאירלנד. ובתרחיש פסימי, יהיו קשיים זמניים עם פירות הדר מספרד, ירקות חממה מהולנד ובשר חזיר מדנמרק. אין מה לומר על יין.
כל זה אינו קטלני - הן באנגלית והן בהיסטוריה האירופית, זה קרה וגרוע מכך, והרבה יותר גרוע, אבל בוחר בריטי עשוי לשאול את השאלה: "מדוע עלי, כל כך עדין, לסבול את כל זה?" וזה לא להיות קל לראש הממשלה ג'ונסון לענות. למרות כל הכישרון הבולט שלו בהליכה על חבל דק.
ולא מדובר רק בקשיים בייבוא אוכל טעים ובריא, שאפשר איכשהו לחוות. אך עוד באותה שנות ה -2000 שררה נקודת המבט לפיה בריטניה תפרח כ"מרכז עולמי ", ובאשר למוצרי צריכה, נייבא אותם על ההכנסה מההמולה. אך התנאי לפריחת מודל כזה הוא חופש הסחר הגבוה ביותר.
כשיש חסמי סחר שונים - והיעדר הסכם עם האיחוד האירופי יוביל בהחלט לחסמים כאלה - במקום מרכז גלובלי, יתגלה דבר רחוק מלהיות כה אטרקטיבי.
ובמקביל, הדיפלומטיה הבריטית במובנים רבים חיה עם המטען הרעיוני הישן של ימי המלכה ויקטוריה. כאשר בריטניה שלטה בים, והשמש מעולם לא שקעה על רכושה, מושג הבידוד המבריק היה מתאים למדי, לפיו בריטניה מגנה על האינטרסים שלה מבלי להיכנס לאף אחת מהבריתות המנוגדות.
אך כיום השאיפות של התקופה הוויקטוריאנית - והרכז העולמי הן בקו זה - אינן אומר פרודוקטיביות במיוחד. ופוליטיקאים ביבשת כבר מזמן ניסו להסביר ללונדון שיש למתוח את הרגליים מעל הבגדים. אבל נראה שנמאס להם להסביר.
נקודת מבטו של המחבר עשויה שלא להתאים לעמדת מערכת המערכת.
